Reflection, The Arches Pool, 2021-22: ֿDor Zlekha Levy

דור זליכה לוי - 'בבואה'

אוצרת ד"ר סמדר שפי

תערוכה  של המרכז לאמנות עכשווית ברמלה בחלל בריכת הקשתות

'בבואה' של דור זליכה לוי הוא מיצב וידיאו וסאונד תלוי מקום שמוזמן לברכת הקשתות ברמלה. המיצב, תערוכת יחיד,  ייצור רגע אמנותי מרובד, שיחקור, יחגוג ויעצים מפגש תרבויות. דרך פיוטים יהודיים שהולחנו למוסיקה ערבית דור זליכה לוי מציע להתבונן בשאיפה להתעלות, אולי לגאולה –  נקודות השקה אוניברסליות שחוצות קווי שבר וחלוקה על בסיס לאום או דת. העבודה, ההומניסטית באופן בלתי מתנצל, תוכננה במיוחד לבריכת הקשתות, מאגר מים שהוקם כחלק ממערך מים, מקור חיים לעיר שוקקת בעידן השלטון המוסלמי בארץ ישראל, ושרד חרף מלחמות וחילופי שליטים.

הבריכה נבנתה ב-789 לספירה, בימיו של הח'ליף הארון אל-ראשיד. כתובת לציון ההקמה חרוטה בקיר המדרגות המובילות למים, ומעידה על המודעות לחשיבות האתר עם חניכתו. מאז מחצית המאה הקודמת הברכה פתוחה למבקרים שמוזמנים לשוט בה בסירות וליהנות ממשחקי האור הנוצרים בזכות כשלושים פתחים בתקרתה ששימשו להורדת דליים למילוי מתוך הבריכה.

הסימבוליקה והפונקציה כרוכות זו בזו: היות הבריכה חלק חשוב בתשתית האורבנית מתקשרת לסימבוליקה של מאגר מים בדתות ותנועות רוחניות שונות. המקווה היהודי, הטבילה הנוצרית וטקס ההיטהרות לפני  התפילה באסלאם מהדהדים כולם בברכה.

זליכה לוי ישתמש בברכה כמצע ומעטפת לעבודה שמהווה מסע בתוך זיכרונות ושפה. הצופים ישוטו בין דימויים, אור ואובייקטים שמשתקפים ומשתברים זה בזה, מציעים עושר בלתי נדלה של זוויות קשב והתבוננות . למרות שמדובר במבנה חילוני במובהק, 'בבואה'  מתכתבת עם חללים והקשרים רליגיוזיים. על קירות הבריכה יוקרנו צילומים של  פתחי תיבות תהודה מעוטרים של עוד ואלו ישתקפו במים, יוצרים נקודות מרכוז למבט הצופים. הפתחים האלו מאזכרים חלונות רוזטה כנסייתיים, במיוחד גותיים. החלונות שבצורתם מוטמע זיכרון האוקולי (החלון העגול) מהעת העתיקה, מאופיינים בחלוקה פנימית מעוטרת בדגמים צמחיים וזגוגיות צבעוניות באסתטיקה קלידוסקופית. השיקוף על קיר ומים, האשליה של אינסוף והיות המים דימוי לתת מודע, לעומק, למקום לצלול בו, נמצאים בתואם עם הפיוטים והמוסיקה. הפיוטים, תפילות שמושרות כקול המביע כמיהות משותפות  של קהילה הפונה לאל,  שאלו את לחניהן ממוסיקה חילונית במובן שאינה ליטורגית  אך עוסקת במכמני לב ובשאיפות שחוצות הבדלי דת ותרבות.

המוסיקה תבקע משורות של מגאפונים מהסוג המשמש במסגדים. כך, לפקעת המשמעות של שירה עברית, ותרבות מוסיקלית ערבית (שמוסיקאים יהודים תרמו לה באופן ניכר) נוספת הנוכחות הפיזית של הקול ,הסאונד, המזוהה ביותר עם נוכחות דתית מוסלמית במרחב.

***

'בבואה' יהפוך את ברכת הקשתות לרחם מטאפורי, חבוי ומוגן מהחוץ, מקום בו יישמעו מילים וצלילים כשזיכרון וראשוניות נמסכים לחוויה חדשה. הבריכה נמצאת כיום בעיבורה של העיר רמלה, עיר שעברה כמה גלי הרס ובניה וכיום המרכז לאמנות עכשווית הוא חלק מהתחדשותה. היא עיר בה דו קיום אינו מושג שחוק - חבוט הנזקק להסבר אלא מתקיים הלכה למעשה. 'בבואה' תאיר צדדים רוחניים של מפגש קהילות. המיצב  ממשיך מסורת ארוכה בה מוסיקה ממלאת תפקיד מרכזי ברמלה. אפשר לחשוב על המוסיקה בניגוד לאילמות, כשדה המאפשר להביט פנימה אך גם כחלון תוכני וצורני בין תרבויות וקהילות. לשפה של מוסיקה ומלל נוסף ב'בבואה' הממד המרחבי ויזואלי.

לתערוכה מתוכנן קטלוג ואתר אינטרנט ייעודי  שיוכל להפוך כר לרקימת קשרים ודיון. לצד תיעוד וטקסט  של העבודה יהיו בו ארכיון החומרים ששימשו בהכנתה וכהשראה, פסקול להאזנה ועבודות שיפותחו במיוחד לפלטפורמה הדיגיטלית.

'בבואה' מתוכננת להוות חלק מהתוכנית חינוכית של המרכז לאמנות עכשווית הפונה לציבורים וקהיליות מגוונות. דרך צפייה ושהיה משותפת ומודרכת בתערוכה יתוודעו  בני נוער ומבוגרים לחוויה האמנותית ולממשקים הרבים בין אמנות עכשווית לשאלות חברתיות-תרבותיות ומקומה כשדה לשיח.